להיות אחות / סיפורה של ד"ר מלי איזנקוט, ראשת תכנית הסבת אקדמאים - המכללה האקדמית רמת גן

להיות אחות / סיפורה של ד”ר מלי איזנקוט, ראשת תכנית הסבת אקדמאים

חזרה לדף כתבות

להיות אחות / סיפורה של ד”ר מלי איזנקוט, ראשת תכנית הסבת אקדמאים

הצצה מהירה ליומנה של אחות קיבוץ.

לבחור להיות אחות משמעותו להיות מחוברת לחלוק הלבן גם כאשר פשטת אותו. כאלו הם חייה של אחות קיבוץ .

נשמתי עמוק את ריחו של הדשא.”אני זקוקה לקפה קר והדשא למים…” חלפה מחשבה בראשי. קיץ, 1987. קיבוץ אילון.

אני מתבוננת בילדי וחבריהם המתיזים מים זה על זו בבריכה וחושבת שבריאות ושמחה הם צירוף מילים המשלימים רווחה אמתית.  בראשי חלפו המטופלים בהם טיפלתי במהלך היום, במרפאת הקיבוץ.

פציעה קשה ודימום שהצלחנו לעצור, פינוי מהיר לביה”ח של חבר בן ארבעים וקצת עם כאבים בחזה לאחר שזיהיתי הפרעת קצב חמורה, תינוק שהגיע כחול לגמרי ובתפיחה על גבו פלט חרוז אדום שהמשיך להתגלגל בפרוזדור, אישה שעודדתי לקראת טיפולי הפריה והרשימה לא תמה.

בקריזה קראו לי להגיע בדחיפות למרפאה. והילדים? והעייפות? וארוחת ערב  ? רגלי בקושי נשאו אותי, עליתי על האופניים ותוך דקות הגעתי למרפאה, יחד איתי הגיעו שלושה נערים חסונים שנשאו נער חיוור וצורח מכאבים, “נכנס לו קוץ ” אמר החבר.

קוץ?! חשבתי בליבי… ומיד הבחנתי בקוץ בגודל 8 ס”מ בתוך עין ימין. קבעתי את ידיו של הנער ונתתי לו תרופה משככת כאבים. היה ברור לי שאסור לגעת בקוץ ואני חייבת לפנותו לביה”ח.

הענקתי טיפול ראשוני תוך כמה דקות, העייפות והדאגה לילדים כלא היו…

תוך דקות פיניתי את הפצוע לביה”ח בנהריה.

לאחר חודש הגיעו שני מכתבים. האחד מהנער והשני מהוריו: “בטיפולך המקצועי ובקבלת החלטתך הנכונה ביותר לא לגעת בקוץ, השבת לנער את הראייה.” שוב קראתי את הכתוב.

“אמא!!! למה את בוכה?” שאלה אותי הקטנה, נורא כיף כאן, בואי נכנס לבריכה, גם אמא של דני במים.

“אני באה יקרה קטנה, אמא שלך אחות ולכן כשהיא מתרגשת עם מטופליה היא – בוכה “. ניגבתי את עיניי, אספתי את רגליי העייפות ונכנסתי למים, חושבת על הנער ועלי, ידע, ניסיון ותושייה הביאו לכך ששמרתי על מאור עיניו והוא ממשיך ורואה כמה יפים הם החיים.

 

צור קשר

לקבלת מידע נוסף אנא מלא/י פרטיך
בוא/י נקבע פגישה! מלא/י את הפרטים ונתאם